על הניגוד שבין שמירת המסורת לבין אחדות עם ישראל

מבוא בקרב האוכלוסייה הדתית, מקובל על ידי היהודי שומר תורה ומצוות בן זמננו לכבד את מסורת אבותיו, הן בהלכה והן בהנהגות ובמנהגים. התנהגות זו היא חובה דתית, היא מעוגנת בהלכה המסתמכת על הפסוק במשלי (א ח): "שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך". ברם, מסורת זו שונה מעדה לעדה,…

להמשך קריאה

לדמותו של רבי ירמיה

מקובל להבחין ב"ים התלמוד" בין שני מרכיבים חלוקים בצורה די בולטת: ההלכה והאגדה. אין בזה כל חידוש, ואין שום קושי לשייך חלק כל שהוא לאחת משתי הקטגוריות האלו. חלוקה פחות נראית לעין היא זאת הקיימת בתוך ההלכה עצמה, בין ההלכה המעשית לבין ההלכה התיאורטית. ההלכה המעשית היא זאת הקובעת את…

להמשך קריאה

הסודיות במצוות התורה ובלימודה

מבוא[1] על פי הגישה המדעית המודרנית, השקיפות היא אחת הדרישות היסודיות של המחקר בכל תחום: יש לפרסם ולגלות כל ממצא, יחד עם התהליך המחקרי שהוביל אליו, כך שהקהילייה המדעית תהיה מסוגלת לבדוק ולבקר אותו. בהתאם להגדרות הקלאסיות של קרל פופר, לפיו כל השערה מדעית היא בת-הכחשה מעצם הגדרתה[2], יש להעניק…

להמשך קריאה

החטא הקדמון באספקלריה אקזיסטנציאלית

מבוא[1] סיפור חטאם של אדם וחוה בגן העדן, כפי שהוא מסופר בספר בראשית (פרק ג), מעורר שאלות רבות, ורבו הפירושים המנסים ליישבן. אין בכוונתי – ובאפשרותי – להתייחס למכלול פירושים אלה כאן, אלא ברצוני להתמקד בנקודת ראות ספציפית אחת: באיזו מידה ניתן לראות בכל מה שמסופר אודות החטא הקדמון ועונשו…

להמשך קריאה

למשמעותו הפילוסופית של ספר קהלת לאור הגותו של אלבר קאמי

מבוא מובא בגמרא[1]: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרים זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו – מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה, תחילתו דברי תורה – דכתיב (קהלת א' 3): "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש" ואמרי דבי רבי ינאי: תחת השמש הוא דאין…

להמשך קריאה

על איסור מניית היהודים

על איסור מניית היהודים   מבוא נוהג רווח בישראל שלא למנות יהודים אלא בצורה עקיפה בלבד. נוהג זה מעוגן היטב במקורות ובהלכה הפסוקה. ברם, לרבים משומרי מצוות בימינו – בעיקר בקרב החוגים הדוגלים ב"תורה ומדע" – יש אי-נוחות מסוימת כלפי איסור זה, משתי סיבות עיקריות. מצד אחד, יש לנוהג זה…

להמשך קריאה

המחמיר תבוא עליו ברכה?

עיון פנומנולוגי ומטה-הלכתי בתופעת החומרה הצגת הבעיה בעצם קיומן של חומרות בהלכה היהודית יש פרדוקס שיש לתת עליו את הדעת: על פי ההשקפה הדתית, היהודי מחויב לקיים את ההלכה המהווה ביטוי לציווי ה'. מן הסתם, ציווי זה הוא חד-משמעי ומוגדר היטב. אם כן, איך תיתכן "חומרה"? הרי כל סטייה מרצון…

להמשך קריאה

תורה שבעל פה: גדרה, מקורה וגורלה על פי הרמב"ם

מאת יצחק איזק ואלכסנדר קליין מבוא על פי הנאמר בגמרא בשם רבי שמעון בן לקיש, כל ה"קנון" היהודי – מהחומש עד התלמוד – נמסר למשה רבנו בהר סיני: אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב "וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּילְהוֹרֹתָם"(שמות כד,…

להמשך קריאה

איסור גוי וגויה

מבוא בעיני הרוב המכריע של היהודים המחזיקים ביהדותם – תהיה הגדרתה אשר תהיה – הפגיעה החמורה ביותר שהם חוששים בה היא נישואי תערובת. הם יודעים היטב שהם מהווים הצעד הראשון לקראת ההתבוללות ואיבוד מוחלט של זהותם היהודית. לכן, מן הראוי שההלכה היהודית תנקוט דעה מחמירה בעניין זה. אלא שמתברר כי…

להמשך קריאה

אמת ואמונה בדברי החכמים

אמת ואמונה בדברי החכמים מאת יצחק איזק ואלכסנדר קליין[1] 1. אמונת חכמים ותועלתה 2. באלו חכמים מדובר? 3. התחומים שבהם חלה חובת "אמונת חכמים"        3.1 דוֹגמוֹת       3.2 כללי אתיקה        3.3 דברי חז"ל שהקשרם אינו הלכתי        3.4 הנהגה כללית        3.5 מילי דעלמא 4. דברי החכמים כאמת…

להמשך קריאה