למשמעותו הפילוסופית של ספר קהלת לאור הגותו של אלבר קאמי

מבוא מובא בגמרא[1]: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרים זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו – מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה, תחילתו דברי תורה – דכתיב (קהלת א' 3): "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש" ואמרי דבי רבי ינאי: תחת השמש הוא דאין…

להמשך קריאה

על איסור מניית היהודים

מבוא נוהג רווח בישראל שלא למנות יהודים אלא בצורה עקיפה בלבד. נוהג זה מעוגן היטב במקורות ובהלכה הפסוקה. ברם, לרבים משומרי מצוות בימינו – בעיקר בקרב החוגים הדוגלים ב"תורה ומדע" – יש אי-נוחות מסוימת כלפי איסור זה, משתי סיבות עיקריות. מצד אחד, יש לנוהג זה קונוטציה מאגית, והוא עלול להיתפס…

להמשך קריאה

המחמיר תבוא עליו ברכה?

עיון פנומנולוגי ומטה-הלכתי בתופעת החומרה הצגת הבעיה בעצם קיומן של חומרות בהלכה היהודית יש פרדוקס שיש לתת עליו את הדעת: על פי ההשקפה הדתית, היהודי מחויב לקיים את ההלכה המהווה ביטוי לציווי ה'. מן הסתם, ציווי זה הוא חד-משמעי ומוגדר היטב. אם כן, איך תיתכן "חומרה"? הרי כל סטייה מרצון…

להמשך קריאה

תורה שבעל פה: גדרה, מקורה וגורלה על פי הרמב"ם

מאת יצחק איזק ואלכסנדר קליין מבוא על פי הנאמר בגמרא בשם רבי שמעון בן לקיש, כל ה"קנון" היהודי – מהחומש עד התלמוד – נמסר למשה רבנו בהר סיני: אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב "וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּילְהוֹרֹתָם"(שמות כד,…

להמשך קריאה

איסור גוי וגויה

מבוא בעיני הרוב המכריע של היהודים המחזיקים ביהדותם – תהיה הגדרתה אשר תהיה – הפגיעה החמורה ביותר שהם חוששים בה היא נישואי תערובת. הם יודעים היטב שהם מהווים הצעד הראשון לקראת ההתבוללות ואיבוד מוחלט של זהותם היהודית. לכן, מן הראוי שההלכה היהודית תנקוט דעה מחמירה בעניין זה. אלא שמתברר כי…

להמשך קריאה

אמת ואמונה בדברי החכמים

אמת ואמונה בדברי החכמים מאת יצחק איזק ואלכסנדר קליין[1] 1. אמונת חכמים ותועלתה 2. באלו חכמים מדובר? 3. התחומים שבהם חלה חובת "אמונת חכמים"        3.1 דוֹגמוֹת       3.2 כללי אתיקה        3.3 דברי חז"ל שהקשרם אינו הלכתי        3.4 הנהגה כללית        3.5 מילי דעלמא 4. דברי החכמים כאמת…

להמשך קריאה

בעיית הנס בהגות היהודית

 מבוא: הצגת הבעיה על-פי הגדרתו, נס הוא תופעה יוצאת מגדר הרגיל, המעוררת פליאה והשתוממות. מבחינת משמעותו התיאולוגית, הנס נחשב כביטוי להתערבות א-לוהית, בניגוד למאורע מתמיה סתם. וכך כותבת תמר רוס: הובן הנס בעיקרו של דבר כ"אות" או "מופת" – כלומר, כאירוע יוצא דופן, או אף מדהים, בטבע או בהיסטוריה, הבא…

להמשך קריאה

עמנואל לוינס על פירושו של רש"י על החומש

מבוא ידועה גישתו של לוינס בעניין פרשנותם של דברי חז"ל, בעיקר אגדיים אבל גם הלכתיים: לוינס סובר שיש להם תוכן פילוסופי אקטואלי, ושעל הלומד לקרוא בין השורות ולגלות אותו. לכן – על אף הביקורת שנמתחה עליו מפי הוגים שונים[1] שטענו שזה אנכרוניזם לשים בפיהם של חז"ל דעות פילוסופיות המתאימות למאה…

להמשך קריאה

מיהו המקל במצות פריה ורביה?

במסכת יבמות (פרק ו משנה ו) מובאת מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל בעניין מספרם ומינם של הילדים הדרושים כדי לצאת מידי חובת מצוות פריה ורביה: לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים. בית שמאי אומרים: שני זכרים, ובית הלל אומרים: זכר ונקבה. ובתלמוד ירושלמי מובאת…

להמשך קריאה

"את אחי אנכי מבקש", פרשנות התורה ופילוסופיה בהגותו של עימנואל לוינס

מבוא עמנואל לוינס היה מנהל בית ספר יהודי בפריז[1], הוא התגורר בין כתלי בית הספר, ולכן הוא בילה את השבת ביחד עם תלמידיו שהתגוררו בפנימייה. הוא התפלל אתם תפילת שחרית, קידש ואכל אתם ארוחת בוקר, ומיד אחר כך היה נוהג להעביר שיעור על פרשת השבוע. בשיעור הזה לוינס לכאורה פירשן…

להמשך קריאה