מבוא היום, מכונה יהודי חילוני אדם הרואה את עצמו כיהודי מפאת השתייכותו לעם היהודי מבחינה גנטית, או בגלל היותו אזרח של מדינת ישראל – מדינת היהודים, ואף מפאת החזקתו בערכים הומניסטיים ומוסריים משותפים למשתייכים לעם ישראל, ויחד עם זה אינו מכיר בסמכות ההלכה היהודית כמחייבת אותו לקיים את מצוותיה ולהימנע…
תוכן עניינים 1. הצגת הבעיה 2. התורה 2.1 קדמות התורה 2.2 נצחיות התורה 2.2.1 התורה קדמה לעולם – הרעיון והשלכותיו 2.2.2 קיומה העצמי וערכה המוחלט של התורה 2.2.3 קיומה הנצחי של התורה ושלמותה 2.3 הצורך בחוקים טרנסצנדנטיים 2.3.1 שיטת רבי יהודה הלוי 2.3.2 שיטת הרמב"ם 3. המסורת הכתובה ורציפות מסירתה…
מבוא[1] בספר שמות (כה יז-כ) כתוב: ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה. ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת. ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו. והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם…
מבוא בקרב האוכלוסייה הדתית, מקובל על ידי היהודי שומר תורה ומצוות בן זמננו לכבד את מסורת אבותיו, הן בהלכה והן בהנהגות ובמנהגים. התנהגות זו היא חובה דתית, היא מעוגנת בהלכה המסתמכת על הפסוק במשלי (א ח): "שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך". ברם, מסורת זו שונה מעדה לעדה,…
מקובל להבחין ב"ים התלמוד" בין שני מרכיבים חלוקים בצורה די בולטת: ההלכה והאגדה. אין בזה כל חידוש, ואין שום קושי לשייך חלק כל שהוא לאחת משתי הקטגוריות האלו. חלוקה פחות נראית לעין היא זאת הקיימת בתוך ההלכה עצמה, בין ההלכה המעשית לבין ההלכה התיאורטית. ההלכה המעשית היא זאת הקובעת את…
מבוא[1] על פי הגישה המדעית המודרנית, השקיפות היא אחת הדרישות היסודיות של המחקר בכל תחום: יש לפרסם ולגלות כל ממצא, יחד עם התהליך המחקרי שהוביל אליו, כך שהקהילייה המדעית תהיה מסוגלת לבדוק ולבקר אותו. בהתאם להגדרות הקלאסיות של קרל פופר, לפיו כל השערה מדעית היא בת-הכחשה מעצם הגדרתה[2], יש להעניק…
מבוא[1] סיפור חטאם של אדם וחוה בגן העדן, כפי שהוא מסופר בספר בראשית (פרק ג), מעורר שאלות רבות, ורבו הפירושים המנסים ליישבן. אין בכוונתי – ובאפשרותי – להתייחס למכלול פירושים אלה כאן, אלא ברצוני להתמקד בנקודת ראות ספציפית אחת: באיזו מידה ניתן לראות בכל מה שמסופר אודות החטא הקדמון ועונשו…
מבוא מובא בגמרא[1]: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרים זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו – מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה, תחילתו דברי תורה – דכתיב (קהלת א' 3): "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש" ואמרי דבי רבי ינאי: תחת השמש הוא דאין…
על איסור מניית היהודים מבוא נוהג רווח בישראל שלא למנות יהודים אלא בצורה עקיפה בלבד. נוהג זה מעוגן היטב במקורות ובהלכה הפסוקה. ברם, לרבים משומרי מצוות בימינו – בעיקר בקרב החוגים הדוגלים ב"תורה ומדע" – יש אי-נוחות מסוימת כלפי איסור זה, משתי סיבות עיקריות. מצד אחד, יש לנוהג זה…
עיון פנומנולוגי ומטה-הלכתי בתופעת החומרה הצגת הבעיה בעצם קיומן של חומרות בהלכה היהודית יש פרדוקס שיש לתת עליו את הדעת: על פי ההשקפה הדתית, היהודי מחויב לקיים את ההלכה המהווה ביטוי לציווי ה'. מן הסתם, ציווי זה הוא חד-משמעי ומוגדר היטב. אם כן, איך תיתכן "חומרה"? הרי כל סטייה מרצון…
