שבט לוי

שבט לוי   במעמד הר סיני, כך הקב"ה פונה לעם ישראל: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט ה-ו). לכן, עם ישראל מכונה "העם הנבחר", על פי הנאמר בסידור התפילה: "ובנו…

להמשך קריאה

מהו הגדר של שוגג?

מהו הגדר של שוגג?   המחלוקת בעניין "תינוק שנשבה" במשנה כתוב: "כלל גדול אמרו בשבת: כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת"[1]. זאת אומרת שאדם ששכח שאחת ממצוות התורה היא שמירת השבת, גם אם הוא חילל שבתות רבות במשך תקופה ארוכה, כאשר הוא…

להמשך קריאה

נצחיות התורה

 נצחיות התורה   עיקרון נצחיות התורה על פי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה הרמב"ם פותח את הדיון בנביא השקר בעיקרון נצחיות התורה ובשלילת האפשרות שנביא יחדש, יוסיף או יגרע דבר מתורת משה, ואלה דבריו: דבר ברור ומפורש בתורה, שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים: אין לה לא שינוי ולא גירעון ולא…

להמשך קריאה

שכרות בפורים

מיחייב איניש לבסומי בפוריא   מובא בגמרא: אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום, קם רבה שחטיה לרבי זירא. למחר בעי רחמי ואחייה. לשנה אמר ליה: ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי! אמר…

להמשך קריאה

תשעת הימים והמזל

תשעת הימים והמזל   מובא בגמרא: משנכנס אב ממעטים בשמחה… אמר רב פפא: הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי, לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה (בן ישראל שיש לו דין עם נכרי, שישתמט ממנו באב שרע מזלו, וימציא עצמו באדר שחזק מזלו).[1] הראשונים מתפלאים:…

להמשך קריאה

הידע המדעי של המאה ה-21 לא היה ברשות חז"ל

הידע המדעי של המאה ה-21 לא היה ברשות חז"ל   דעה רווחת בקרב חוגים דתיים מסוימים היא שאין למדענים מונופול על גילויי המדע, אלא שגם תלמידי חכמים ידעו אותם ­ לפחות חלק מהם ­­– וזאת זמן רב לפני שנודעו על ידי הקהילייה המדעית. טענה מעין זו נובעת מרצון להציג את…

להמשך קריאה

חטא הקדמון על פי הרמב"ם

חטא הקדמון על פי הרמב"ם*   שאלת ה-"איש המלומד" במורה הנבוכים, הרמב"ם מציג את השאלה הבאה: איש מלומד הקשה עלי לפני שנים רבות קושיה מופלאה:… מפשוטו של מקרא נראה שהכוונה הראשונה הייתה שהאדם יהיה כשאר בעלי החיים בלי שׂכל ובלי מחשבה ולא יבחין בין טוב לרע; וכאשר המרה את פי…

להמשך קריאה

אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון

      בגמרא מובאת דעתו הנחרצת של רב אמי: אמר רב אמי: אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון. אין מיתה בלא חטא, דכתיב "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת, בֵּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן, צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה" (יחזקאל יח…

להמשך קריאה

ההלכה והטבע

ההלכה והטבע     עובדות טבעיות נקבעות על ידי החכמים מובא בגמרא: "אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: שיעורין [רש"י: שנתנו חכמים לכל דבר, כגון: כזית דם חלב פיגול ונותר, וכזית מן המת שמטמא באהל, ושאר שיעורין] חציצין [חציצה הפוסלת בטבילה] ומחיצין [הלכות מחיצה שתהא גבוהה עשרה, וכן שאר…

להמשך קריאה

נשים בספירת העומר

נשים בספירת העומר     הרמב"ם פוסק: מצות עשה לספור שבע שבתות תמימות מיום הבאת העומר, שנאמר "וספרתם לכם ממחרת השבת שבע שבתות", ומצוה למנות הימים עם השבועות, שנאמר "תספרו חמשים יום", ומתחילת היום מונים, לפיכך מונה בלילה מליל ששה עשר בניסן… מצוה זו על כל איש מישראל ובכל מקום…

להמשך קריאה