מאמרים

ההלכה והטבע     עובדות טבעיות נקבעות על ידי החכמים מובא בגמרא: "אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: שיעורין [רש"י: שנתנו חכמים לכל דבר,

סברא דאורייתא*   במשנה תורה, הרמב"ם פוסק ש-"מדברי סופרים לברך על כל מאכל תחילה ואחר כך יהנה ממנו"[1]. זאת אומרת שהחובה לברך לפני האכילה היא

לכאורה לפנינו סיפור פשוט: הקב"ה רצה לבחון את נכונותו של אברהם אבינו להקריב בעדו את היקר לו מכול. מטרת המעשה הייתה לבחון אם אברהם יוכל

מאימתי חייב אדם מישראל במצוות האמורות בתורה? לכאורה, התשובה מידית: בגיל שלוש-עשרה לבנים ושתים-עשרה לבנות. זה אמנם ההלכה הפסוקה העכשווית, אולם קדמו לה דיונים רבים

הצגת הבעיה לדעתם של חז"ל, המצוה הראשונה שקבלו בני ישראל כאשר הם היו עדיין בארץ מצרים היא מצות קידוש החודש. כתוב: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ

מקור החובה מובא במשנה: "על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר"[1]. ובהמשך: "שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך

המסר של ספר איוב     חיבורים רבים נכתבו על ספר איוב, וההגות היהודית התייחסה אליו בכבוד. מקובל לראות בו דיון מעמיק בנושא "צדיק ורע

מחמורבי עד חז"ל   משפטי התורה הם דבר ה', כך שהם עולים על כל יצירה משפטית אנושית. יחד עם זה, על פי העיקרון "דברה תורה

ההסכם במקורות בברכות האחרונות של משה רבנו נאמר: "וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" (דברים לג יח). רש"י מבאר, בשם המדרש: "זבולן ויששכר עשו

עם סגולה   שאלה מפורסמת היא מה טיב ה"סגוליות" של עם ישראל? האם מדובר בתכונה טבעית ללא תלות בנסיבות, או לחילופין האם היא פונקציה של