מובא בפרשתנו:

וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה. וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ. וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ. וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו. וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ. יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ (בראשית ט כ-כז).

פרשה קטנה זו מעלה שאלות רבות, ופרשני כל הזמנים טרחו רבות ליישב אותן. ברצוני להתמקד בשתי שאלות בלבד:

• מה היה בדיוק חטאו של חם?
• מדוע כנען – בנו הרביעי של חם – קיבל עונש על חטא אביו?

חטאו של חם

לכאורה, הדברים ברורים: חטאו של חם נלמד מתיאור התנהגותו בניגוד להתנהגותם הראויה של שני אחיו: חם נכנס באוהל של נח, הסתכל עליו כשהוא ישן ערום, יצא מהאוהל וסיפר את העניין לאחיו כנראה בלעג. כך למשל מבאר הרד"ק: "לא כסה ערות אביו… ועוד רעה אחרת עשה שהלך והגיד לשני אחיו כשוחק ומהתל באביו". אלא שכמעט כל המפרשים לא מוכנים לקבל שזה כל חטאו של חם: לדעתם, התנהגות כזאת אמנם איננה ראויה, אבל לא עד כדי כך שמגיע לחם עונש כזה חמור. לכן, לדעתם היה שם עבירה נוספת, והדעות חלוקות:

• אבן-עזרא כותב "לא גילה מה נעשה", ובמקום אחר[1]: "הכתוב הסתירו, ואין לנו לפרש ולחפש בדרך סברא לדבר דברים על נביא גדול אולי אינם אמת". זאת אומרת שנעשה כאן מעשה רע, אלא שהתורה מצאה לנכון שלא לפרטו מטעמים משלה.
• יש בגמרא מחלוקת בין רב ושמואל: "חד אמר: סרסו, וחד אמר: רבעו"[2], ושם מובאות דרשות שונות לבסס דעות אלה. אבן עזרא מביא דעה, לפיה המונח "לראות את הערוה" רומז למעשה מיני: "יש מפרש 'וירא חם… את ערות אביו' כדרך 'וראה את ערותה' (ויקרא כ יז) על דעת הגאון". אולם, קאסוטו מבהיר כי אין זה פשוטו של מקרא:

אין להביא ראיה מן הביטוי "וירא… את ערות אביו" (כב) הבא במקום אחר בתורה בקשר ליחס מיני ממש (ויקרא כ יז)… שהרי על שם ויפת נאמר, בניגוד למעשהו של חם: "ופניהם אחורנית וערות אביהם לא ראו" (כג), ומכלל לאו אתה שומע הן, כלומר שחטאו של חם לא היה אלא ראייה בלבד[3].

מדוע כנען – בנו הרביעי של חם – קיבל עונש על חטא אביו?

המפרשים משתדלים להסביר מדוע נח קילל את כנען ולא חם.

• יש אומרים כי לכנען בן חם היה תפקיד פעיל בחטאו של אביו: לפי רש"י: "כנען ראה והגיד לאביו לכך הוזכר על הדבר ונתקלל". לפי אבן עזרא, "העושה היה כנען. וכן היה, כי חם ראה ולא כסהו כאשר עשו אחיו, רק גלה הדבר, ושמע כנען, ולא נדע מה עשה". בהמשך[4]: "הנכון בעיני שחם ראה ולא חדש מעשה, רק כנען עשה דבר… ואשר יחזק זה הפירוש כי העושה קלל. כי אלו היה העושה חם איך קלל בנו?". וכן רבי חיים פלטיאל, המסתמך על מה שנאמר בפרקי דרבי אליעזר: "נכנס כנען וראה את ערות נח וקשר חוט בבריתו וסרסו"[5], כותב:

ראהו מגולה ולא כסהו ולא עשה לו מאומה, ויגד לשני אחיו דרך ליצנות כמצחק באביו. וכששמע כנען שהיה אביו מתלוצץ על שכרותו של נח, אז נכנס באהל ועשה מה שעשה, ולכך קללו לבדו. וזה שאמר בנו הקטן, והכי קאמר בנו הקטן של חם, וכנען היה קטן שבבניו, ולכך חם שלא עשה שום דבר לא קללו ולא ברכו, שם ויפת שנתעסקו במצוה ברכם.

• יש גם שאומרים שלכנען לא היה שום חלק בעבירה, אלא שחם נענש מידה כנגד מידה. כך רש"י: "אתה [חם] גרמת לי שלא אוליד בן רביעי אחר לשמשני, ארור בנך רביעי [כנען] להיות משמש את זרעם של אלו הגדולים, שהוטל עליהם טורח עבודתי מעתה".

הבנת הסיפור על פי פשוטו של מקרא

אולם האמת צריכה להיאמר: במאמציהם לפתור את הקשיים שבסיפור זה, הפרשנים מתרחקים מהבנה פשוטה של טקסט המקרא. מדובר כאן בגישה בעייתית, באשר יש להקשות עליה: איך הבינו סיפור זה בני ישראל לפני שרש"י – למשל – הראה להם את משמעות הדברים? האם אין כאן חשש שמסר התורה האמתי יטושטש? לכן אין ברירה אלא להסביר את הדברים כפי שניתן להבינם על פי המשמעות הפשוטה של הכתוב. כאמור, לפי הרד"ק: "מה עשה לו [חם]? שהלך והגיד לאחיו ולא כסה ערותו. ואם תאמר למה קלל כנען? ראה בנבואה כי רע יהיה הוא וזרעו עד עולם." הרד"ק מבין את הדברים על פי פשוטם, שכל חטאו של חם היה בזה שראה ערותו של אביו וסיפר על כך לאחיו, והוא גם מסביר כי משמעות קיללת כנען היא שנח ראה בנבואה כי כנען יהיה עם מושחת המיועד לשמש כעבדים. וכן הרמב"ן: "הנה החטא שראה חם ערות אביו ולא נהג בו כבוד, שהיה ראוי לו לכסות ערותו ולכסות קלונו, שלא יגידנו גם לאחיו, והוא הגיד הדבר לשני אחיו בפני רבים להלעיג עליו".[6]

אם כן, מסר התורה חד-משמעי: כפי שקאסוטו כותב: "הראייה עצמה, ההבטה, נחשבת לפי החוש העין של ישראל לדבר מגונה, ביחוד כשהיא קשורה, כמו כאן, בפגיעה בכבוד האב". "אף התנהגות כזו המתוארת בסיפור שלפנינו הריהו דבר שהמצפון הישראלי העדין סולד ממנו וחושב אותו לחטא שלא יכופר".[7]

ואם כן, מדוע כנען נענש? הבנת קאסוטו קרובה לזו של הרד"ק:

דברי נח על קללת כנען ועל שעבודו בידי שם ויפת אינם מכוונים נגד האיש כנען בן חם, אלא נגד עם בני כנען, צאצאיו של כנען אחר דורי דורות… אין כאן אפוא מקרה של בן המקבל עונש בעוון אביו: המבט רחב הרבה יותר. ואף אותם הצאצאים המאוחרים אינם נענשים על עוון אביהם הקדמון… אין חם כאן אלא סמל לבני כנען הידועים לבני ישראל, ואין מעשיו אלא סמל למעשיהם של בני כנען. זה, ולא אחר, פירושו של הביטוי "אבי כנען"… הקללה והשעבוד יחולו על בני כנען לא מפני חטאיו של חם, אלא מפני שהם עושים כמעשיו של חם, מפני חטאיהם הם, הדומים לאלה המיוחסים להם בסיפור סמלי זה.[8]

וכך קאסוטו מסכם את כל הסיפור:

כוונת הכתוב אינה יכולה להיות אלא זו, שהאיש הצדיק התמים ביקש והתפלל שהאלוהים יעשה משפט צדק ויתן לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו (גם לצאצאיו של חם שידמו לאביהם במעשיהם), ומכיון שהבקשה היתה צודקת ומתאימה לרצונו של שופט כל הארץ, נתקבלה לפניו.[9]

אם כן, עלינו להבין את משמעות הקללה בצורה מיוחדת: אין כאן עונש במובנו הרגיל, אלא חיזוי המצב של אומה שעם ישראל יתחבר אליה בעתיד ויכיר היטב: העם הכנעני שעם ישראל כבש את ארצו והעביד את שרידיו. בפרשתנו נאמר שחם אביהם חטא: אמנם לא מדובר בחטא חמור כל כך, אבל בכל זאת יש לראות בו את הגילוי הראשון של השחיתות המוסרית העמוקה של העם הכנעני. התורה מעידה עליו – ועל מצרים גם הם צאצאי חם – שמעשיהם מקולקלים: "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ" (ויקרא יח ג). חז"ל מבהירים בצורה מליצית ששחיתותם איננה מצטמצמת לתחום המיני: "חמשה דברים צוה כנען את בניו: אהבו זה את זה, ואהבו את הגזל, ואהבו את הזמה, ושנאו את אדוניכם, ואל תדברו אמת".[10] ודווקא עבדות – זו של "עבד כנעני" – יכולה לשפר את מצבם הרוחני של אומה זאת. יש כנראה בחיים היומיומיים בקרב משפחה ישראלית ובחובות דתיות של העבד – שהוא מהול, וחייב במצוות כמו אישה, והופך להיות יהודי לכל דבר אם הוא משתחרר –  כדי לתקן את השחיתות העקרונית שבעם הכנעני.

 

 

 

 

 

[1] פירוש אבן-עזרא על התורה, שיטה אחרת, על אתר.

[2] בבלי סנהדרין ע ע"א.

[3] מ.ד. קאסוטו, פירוש על ספר בראשית, ירושלים תשנ"ו, מנח עד אברהם, עמ' 103.

[4] אבן עזרא בראשית ט כד שיטה אחרת.

[5] פרק כג.

[6] רמב"ן בראשית ט יח.

[7] שם, עמ' 103.

[8] שם, עמ' 105-106.

[9] שם, עמ' 107.

[10] בבלי פסחים קיג ע"ב.