קטגוריה: סוכות

מבוא המצב של צדיק ורע לו היווה בכל הדורות בעיה אמונית קשה. על פי מקורות היהדות, מקובל כי הקב"ה גומל שכר לשומרי מצוותיו ומעניש את

    מצוות ערבה מובא במשנה: מצות ערבה, כיצד? מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא. יורדים לשם, ומלקטים משם מרביות של ערבה, ובאים וזוקפים אותם

  שמחת תורה – שבני ארץ ישראל חוגגים ביום שמיני עצרת ובני הגולה ביום טוב שני של אותו חג – אינו מוזכר לא בתורה ולא

    מובא בסוף ספר קוהלת: וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה (רש"י: ימי הזקנה והחלשות) וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר

    בסוף נבואת זכריה – שהיא ההפטרה של חג הסוכות – הנביא מתאר את המצב שישרור באחרית הימים: וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים

שיטת הדרך האמצעית בכתבי הרמב"ם הרמב"ם כותב בהלכות דעות: הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם, והיא הדעה שהיא

קהלת ברוח הקודש נאמרה ספר קהלת הוא בעייתי, וזאת משתי סיבות: ניתן לכאורה למצוא בו סתירות פנימיות, ובנוסף לכך, רעיונות רבים המוזכרים בו נראים כנוגדים

הרמב"ם כותב: הטובה הצפונה לצדיקים היא חיי העולם הבא, והיא החיים שאין מות עמהם והטובה שאין עמה רעה, הוא שכתוב בתורה "למען ייטב לך והארכת

  מה דעתו של קוהלת על נשים? הוא מקדיש להן פסוקים בודדים, כדלהלן: וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ אֲסוּרִים

מבוא מגילת קהלת פותחת במלים אלה: "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם". מכאן שקהלת בן דוד הוא מחברה של המגילה. השם הזה נזכר שבע פעמים