במקורות החזליים בלעם מכונה "הרשע"[1]: הרי הוא התכוון לקלל את עם ישראל, ואף הצליח להכשיל חלק ניכר ממנו על פי עצתו להזנות בנות מדין, וכתוצאה מכך אלפי ישראלים מתו במגפה, כפי שנאמר: "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה. הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה' עַל…
אין כוחו אלא בפיו[1] פרשתנו מספרת אירוע שב"זמן אמת" לא נודע כלל לעם ישראל: ניסיונם של בלק ובלעם לפגוע בו באמצעות קללתו. יש לשער כי אין זה המאמץ היחיד של העמים המתגוררים באזור להתגונן נגד ה"כובש" הישראלי, אלא שאין התורה ואף לא ספר יהושע רואים לנכון לדווח עליהם. אם כן…
בפרשתנו מסופר כי האתון של בלעם סירבה להתקדם כאשר היא ראתה מלאך ה' שסגר בפניה את הדרך. בלעם לא ראה את המלאך, ולכן היכה אותה כדי לאלצה ללכת, עד שהתחילה לדבר ולהתנצח עם אדונה. כך מובא (במדבר כב כה-כח): וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל…
