בפרשתנו מובא, בעניין מסע המרגלים: "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן" (במדבר יג כב). רש"י מבאר – על פי חז"ל[1] – מדוע הפועל "ויבא" הוא בלשון יחיד לעומת "ויעלו" שבלשון רבים: "ויבא עד חברון – כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות, שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם". מדברי חז"ל…
מקושש העצים מובא בפרשתנו: וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה. וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל הָעֵדָה…
הצלת רחב ומשפחתה[1] בהפטרת פרשתנו מסופר על משימת שני המרגלים שנשלחו על ידי יהושע, ואיך רחב הזונה[2] הצילה את חייהם. בתמורה, היא מבקשת להישאר בחיים, היא וכל משפחתו, כאשר בני ישראל יכבשו את יריחו (יהושע ב, ט-יד). בהמשך, יהושע כיבד את התחייבות המרגלים, כפי שמסופר: וְאֶת רָחָב הַזּוֹנָה וְאֶת…
