שלשה שאלו שלא כהוגן
מבוא מובא בגמרא: אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שלשה שאלו שלא כהוגן, לשניים השיבוהו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן. ואלו הן:
מבוא מובא בגמרא: אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שלשה שאלו שלא כהוגן, לשניים השיבוהו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן. ואלו הן:
הצעת לוט למסור את בנותיו אחרי שאנשי סדום מאיימים לשבור את הדלת של ביתו של לוט כדי לתפוס את שני אורחיו, לוט משתדל להרגיע אותם
מתעוררת השאלה מדוע התורה, כפי שחז"ל פרשו אותה, לא דאגה למערכת משפטית העונה על כל הצרכים של חברה מתוקנת? אנקר מנסח שאלה זאת כך:
כתוב במשנה: "האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך… משתקים אותו"[1]. והגמרא מבארת: על קן צפור יגיעו רחמיך מאי טעמא? פליגי
הקדמה במכלול כתביו של עמנואל לוינס ניתן לזהות שני קורפוסים מובחנים היטב, האחד הוא קורפוס של כתיבה פילוסופית מחמירה, והאחר קורפוס של כתבים יהודיים,
בהסתמכו על פסוקים מהתורה ועל דברי חז"ל, הרמב"ם קובע, בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, שהוראות התורה נצחיות: דבר ברור ומפורש בתורה שהיא
גואל הדם ברוצח בשוגג ידוע תפקיד גואל הדם כאשר המוות נגרמה בשוגג. כך כתוב בתורה: וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה
מובא בפרשתנו: וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה. וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה. וַיִּצְעַק