שיעורי המצוות

שיעורי המצוות   מבוא אין הלכה בלי שיעורי הלכה. כדי לחייב מי שאכל ביום כיפור, יש קודם כול לקבוע מה נקרא אכילה, זאת אומרת מהי הכמות המזערית האסורה לאכול, וכן מתי בדיוק מתחיל ומסתיים יום כיפור. לכן שיעורי ההלכה מהווים חלק חשוב של ההלכה. למעשה, מדובר בשיעורים החלים בחמישה תחומים:…

להמשך קריאה

כבוד המת

כבוד המת   הרמב"ם פוסק:  "יראה לי שנחמת אבלים קודם לבקור חולים, שנחום אבלים גמילות חסד עם החיים ועם המתים".[1] כידוע, הרמב"ם נוקט בלשון "יראה לי" כאשר הוא קובע הלכה שאין לו מקור ברור לבססה. לפי הרדב"ז, קביעה זו אף תמוהה: "אם לא שאמרה רבינו הייתי אומר איפכא, דבקור חולים…

להמשך קריאה

שבט לוי

שבט לוי   במעמד הר סיני, כך הקב"ה פונה לעם ישראל: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט ה-ו). לכן, עם ישראל מכונה "העם הנבחר", על פי הנאמר בסידור התפילה: "ובנו…

להמשך קריאה

מהו הגדר של שוגג?

מהו הגדר של שוגג?   המחלוקת בעניין "תינוק שנשבה" במשנה כתוב: "כלל גדול אמרו בשבת: כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת"[1]. זאת אומרת שאדם ששכח שאחת ממצוות התורה היא שמירת השבת, גם אם הוא חילל שבתות רבות במשך תקופה ארוכה, כאשר הוא…

להמשך קריאה

נצחיות התורה

 נצחיות התורה   עיקרון נצחיות התורה על פי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה הרמב"ם פותח את הדיון בנביא השקר בעיקרון נצחיות התורה ובשלילת האפשרות שנביא יחדש, יוסיף או יגרע דבר מתורת משה, ואלה דבריו: דבר ברור ומפורש בתורה, שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים: אין לה לא שינוי ולא גירעון ולא…

להמשך קריאה

הידע המדעי של המאה ה-21 לא היה ברשות חז"ל

הידע המדעי של המאה ה-21 לא היה ברשות חז"ל   דעה רווחת בקרב חוגים דתיים מסוימים היא שאין למדענים מונופול על גילויי המדע, אלא שגם תלמידי חכמים ידעו אותם ­ לפחות חלק מהם ­­– וזאת זמן רב לפני שנודעו על ידי הקהילייה המדעית. טענה מעין זו נובעת מרצון להציג את…

להמשך קריאה

חטא הקדמון על פי הרמב"ם

חטא הקדמון על פי הרמב"ם*   שאלת ה-"איש המלומד" במורה הנבוכים, הרמב"ם מציג את השאלה הבאה: איש מלומד הקשה עלי לפני שנים רבות קושיה מופלאה:… מפשוטו של מקרא נראה שהכוונה הראשונה הייתה שהאדם יהיה כשאר בעלי החיים בלי שׂכל ובלי מחשבה ולא יבחין בין טוב לרע; וכאשר המרה את פי…

להמשך קריאה

אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון

      בגמרא מובאת דעתו הנחרצת של רב אמי: אמר רב אמי: אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון. אין מיתה בלא חטא, דכתיב "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת, בֵּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן, צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה" (יחזקאל יח…

להמשך קריאה

ההלכה והטבע

ההלכה והטבע     עובדות טבעיות נקבעות על ידי החכמים מובא בגמרא: "אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: שיעורין [רש"י: שנתנו חכמים לכל דבר, כגון: כזית דם חלב פיגול ונותר, וכזית מן המת שמטמא באהל, ושאר שיעורין] חציצין [חציצה הפוסלת בטבילה] ומחיצין [הלכות מחיצה שתהא גבוהה עשרה, וכן שאר…

להמשך קריאה

סברא דאורייתא

סברא דאורייתא*   במשנה תורה, הרמב"ם פוסק ש-"מדברי סופרים לברך על כל מאכל תחילה ואחר כך יהנה ממנו"[1]. זאת אומרת שהחובה לברך לפני האכילה היא מדרבנן בלבד. מקור הדין הוא הגמרא שמשתדלת בהתחלה ללמוד את החובה לברך ברכות הנהנין מקל וחומר, ובסופו של דבר מסברא: "קל וחומר: כשהוא שבע מברך,…

להמשך קריאה