סברא דאורייתא

סברא דאורייתא*   במשנה תורה, הרמב"ם פוסק ש-"מדברי סופרים לברך על כל מאכל תחילה ואחר כך יהנה ממנו"[1]. זאת אומרת שהחובה לברך לפני האכילה היא מדרבנן בלבד. מקור הדין הוא הגמרא שמשתדלת בהתחלה ללמוד את החובה לברך ברכות הנהנין מקל וחומר, ובסופו של דבר מסברא: "קל וחומר: כשהוא שבע מברך,…

להמשך קריאה

המסרים של עקדת יצחק

המסרים של עקדת יצחק   לכאורה לפנינו סיפור פשוט: הקב"ה רצה לבחון את נכונותו של אברהם אבינו להקריב בעדו את היקר לו מכול. מטרת המעשה הייתה לבחון אם אברהם יוכל לזכות להיות המייסד של עם ישראל. אברהם עמד בניסיון, וברגע האחרון הקב"ה עצר אותו, באשר הוא לא התכוון אלא לבחון…

להמשך קריאה

גיל הבר-מצוה

גיל הבר-מצוה   מאימתי חייב אדם מישראל במצוות האמורות בתורה? לכאורה, התשובה מידית: בגיל שלוש-עשרה לבנים ושתים-עשרה לבנות. זה אמנם – בערך – ההלכה הפסוקה העכשווית, אולם קדמו לה דיונים רבים ודעות סותרות בנידון. בכוונתי להציג אותם כאן, ולתאר את התפתחות ההלכה עד פסיקתה הנוהגת היום[1]. בתורה, על פי פשוטו…

להמשך קריאה

הדלקת נרות שבת

הדלקת נרות שבת   מקור החובה מובא במשנה: "על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר"[1]. ובהמשך: "שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה, עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר"[2]. מכאן משתמע שיש חובה להדליק נר לקראת שבת. ואמנם כך מובא…

להמשך קריאה

המסר של ספר איוב

המסר של ספר איוב     חיבורים רבים נכתבו על ספר איוב, וההגות היהודית התייחסה אליו בכבוד. מקובל לראות בו דיון מעמיק בנושא "צדיק ורע לו", כאשר הפיתרון האולטימטיבי של בעיה זו הוצג בסוף הספר על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו: אין האדם המוגבל בשכלו ובידיעותיו מסוגל להבין את סתרי הטבע,…

להמשך קריאה

מחמורבי עד חז"ל

מחמורבי עד חז"ל   משפטי התורה הם דבר ה', כך שהם עולים על כל יצירה משפטית אנושית. יחד עם זה, על פי העיקרון "דברה תורה כלשון בני אדם"[1], סגנון כתיבתם ותחום התעניינותם דומים לזה של משפטים הנוצרים על ידי בני-אנוש, ובמיוחד לאלה שנקבעו ונכתבו באותה תקופה שהתורה נמסרה לעם ישראל.[2]…

להמשך קריאה

על ההסכם יששכר-זבולון

ההסכם במקורות בברכות האחרונות של משה רבנו נאמר: "וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" (דברים לג יח). רש"י מבאר, בשם המדרש: "זבולן ויששכר עשו שותפות, זבולן לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולן ליששכר שתורתו של יששכר…

להמשך קריאה

עם סגולה

עם סגולה   שאלה מפורסמת היא מה טיב ה"סגוליות" של עם ישראל? האם מדובר בתכונה טבעית ללא תלות בנסיבות, או לחילופין האם היא פונקציה של הרמה המוסרית והדתית של עם ישראל? שאלה נוספת – וכפי שנראה, יש לה זיקה עם השאלה הראשונה – היא במה ייחודיות זו באה לידי ביטוי?…

להמשך קריאה

התרפים

התרפים בפרשתנו מובא: וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ. וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב… לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי. וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן… עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם. וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב…

להמשך קריאה

יהדות "חילונית" בהגותו של עמנואל לוינס – קריאה ביקורתית

מבוא היום, מכונה יהודי חילוני אדם הרואה את עצמו כיהודי מפאת השתייכותו לעם היהודי מבחינה גנטית, או בגלל היותו אזרח של מדינת ישראל – מדינת היהודים, ואף מפאת החזקתו בערכים הומניסטיים ומוסריים משותפים למשתייכים לעם ישראל, ויחד עם זה אינו מכיר בסמכות ההלכה היהודית כמחייבת אותו לקיים את מצוותיה ולהימנע…

להמשך קריאה