הדלקת נרות שבת

הדלקת נרות שבת   מקור החובה מובא במשנה: "על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר"[1]. ובהמשך: "שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה, עשרתם, ערבתם, הדליקו את הנר"[2]. מכאן משתמע שיש חובה להדליק נר לקראת שבת. ואמנם כך מובא…

להמשך קריאה

המסר של ספר איוב

המסר של ספר איוב     חיבורים רבים נכתבו על ספר איוב, וההגות היהודית התייחסה אליו בכבוד. מקובל לראות בו דיון מעמיק בנושא "צדיק ורע לו", כאשר הפיתרון האולטימטיבי של בעיה זו הוצג בסוף הספר על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו: אין האדם המוגבל בשכלו ובידיעותיו מסוגל להבין את סתרי הטבע,…

להמשך קריאה

מחמורבי עד חז"ל

מחמורבי עד חז"ל   משפטי התורה הם דבר ה', כך שהם עולים על כל יצירה משפטית אנושית. יחד עם זה, על פי העיקרון "דברה תורה כלשון בני אדם"[1], סגנון כתיבתם ותחום התעניינותם דומים לזה של משפטים הנוצרים על ידי בני-אנוש, ובמיוחד לאלה שנקבעו ונכתבו באותה תקופה שהתורה נמסרה לעם ישראל.[2]…

להמשך קריאה

על ההסכם יששכר-זבולון

ההסכם במקורות בברכות האחרונות של משה רבנו נאמר: "וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" (דברים לג יח). רש"י מבאר, בשם המדרש: "זבולן ויששכר עשו שותפות, זבולן לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולן ליששכר שתורתו של יששכר…

להמשך קריאה

עם סגולה

עם סגולה   שאלה מפורסמת היא מה טיב ה"סגוליות" של עם ישראל? האם מדובר בתכונה טבעית ללא תלות בנסיבות, או לחילופין האם היא פונקציה של הרמה המוסרית והדתית של עם ישראל? שאלה נוספת – וכפי שנראה, יש לה זיקה עם השאלה הראשונה – היא במה ייחודיות זו באה לידי ביטוי?…

להמשך קריאה

התרפים

התרפים בפרשתנו מובא: וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ. וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב… לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי. וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן… עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם. וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב…

להמשך קריאה

יהדות "חילונית" בהגותו של עמנואל לוינס – קריאה ביקורתית

מבוא היום, מכונה יהודי חילוני אדם הרואה את עצמו כיהודי מפאת השתייכותו לעם היהודי מבחינה גנטית, או בגלל היותו אזרח של מדינת ישראל – מדינת היהודים, ואף מפאת החזקתו בערכים הומניסטיים ומוסריים משותפים למשתייכים לעם ישראל, ויחד עם זה אינו מכיר בסמכות ההלכה היהודית כמחייבת אותו לקיים את מצוותיה ולהימנע…

להמשך קריאה

תולדות ההלכה, מאת יצחק איזק ואלכסנדר קליין

תוכן עניינים 1. הצגת הבעיה 2. התורה 2.1 קדמות התורה 2.2 נצחיות התורה 2.2.1 התורה קדמה לעולם – הרעיון והשלכותיו 2.2.2 קיומה העצמי וערכה המוחלט של התורה 2.2.3 קיומה הנצחי של התורה ושלמותה 2.3 הצורך בחוקים טרנסצנדנטיים 2.3.1 שיטת רבי יהודה הלוי 2.3.2 שיטת הרמב"ם 3. המסורת הכתובה ורציפות מסירתה…

להמשך קריאה

על משמעותם של הכרובים במשנת הרמב"ם

מבוא[1] בספר שמות (כה יז-כ) כתוב: ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה. ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת. ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו. והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם…

להמשך קריאה

על הניגוד שבין שמירת המסורת לבין אחדות עם ישראל

מבוא בקרב האוכלוסייה הדתית, מקובל על ידי היהודי שומר תורה ומצוות בן זמננו לכבד את מסורת אבותיו, הן בהלכה והן בהנהגות ובמנהגים. התנהגות זו היא חובה דתית, היא מעוגנת בהלכה המסתמכת על הפסוק במשלי (א ח): "שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך". ברם, מסורת זו שונה מעדה לעדה,…

להמשך קריאה