מאמרים

  הקדמה השקפת הרמב"ם בעניין ההשגחה הכללית והפרטית – איך שהיא באה לידי ביטוי במורה הנבוכים – היא נועזת ומקורית, אם משווים אותה למה שנאמר

משמעות עיקרון זה היא שכל מה שהתרחש עם האבות הוא כעין פּרֶפִיגורציה של מה שיקרה לעם ישראל במשך תולדותיו[1]. הוא אינו מופיע בצורה מפורשת אצל

בעיית ההלכה     מבוא והצגת הבעיה על פי המסורת היהודית, עם ישראל קיבל בהר סיני את התורה הכוללת תרי"ג מצוות מעשיות שעליו לשמור עליהן.

      סוגית שער באשה ערוה מובא בגמרא: אמר רבי יצחק: טפח באשה ערוה. למאי? אילימא לאסתכולי בה, והא אמר רב ששת:… כל המסתכל

תועלת הקדיש   הרמב"ם כותב בהלכות תשובה: כשם ששוקלים זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו, כך בכל שנה ושנה שוקלים עונות כל אחד ואחד מבאי העולם

שומר מצוה לא ידע דבר רע   החובה לשמור על חייו כתוב בתורה: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ