על ההסכם יששכר-זבולון

ההסכם במקורות בברכות האחרונות של משה רבנו נאמר: "וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" (דברים לג יח). רש"י מבאר, בשם המדרש: "זבולן ויששכר עשו שותפות, זבולן לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולן ליששכר שתורתו של יששכר…

להמשך קריאה

עם סגולה

עם סגולה   שאלה מפורסמת היא מה טיב ה"סגוליות" של עם ישראל? האם מדובר בתכונה טבעית ללא תלות בנסיבות, או לחילופין האם היא פונקציה של הרמה המוסרית והדתית של עם ישראל? שאלה נוספת – וכפי שנראה, יש לה זיקה עם השאלה הראשונה – היא במה ייחודיות זו באה לידי ביטוי?…

להמשך קריאה

התרפים

התרפים בפרשתנו מובא: וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ. וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב… לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי. וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן… עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם. וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב…

להמשך קריאה

יהדות "חילונית" בהגותו של עמנואל לוינס – קריאה ביקורתית

מבוא היום, מכונה יהודי חילוני אדם הרואה את עצמו כיהודי מפאת השתייכותו לעם היהודי מבחינה גנטית, או בגלל היותו אזרח של מדינת ישראל – מדינת היהודים, ואף מפאת החזקתו בערכים הומניסטיים ומוסריים משותפים למשתייכים לעם ישראל, ויחד עם זה אינו מכיר בסמכות ההלכה היהודית כמחייבת אותו לקיים את מצוותיה ולהימנע…

להמשך קריאה

תולדות ההלכה, מאת יצחק איזק ואלכסנדר קליין

תוכן עניינים 1. הצגת הבעיה 2. התורה 2.1 קדמות התורה 2.2 נצחיות התורה 2.2.1 התורה קדמה לעולם – הרעיון והשלכותיו 2.2.2 קיומה העצמי וערכה המוחלט של התורה 2.2.3 קיומה הנצחי של התורה ושלמותה 2.3 הצורך בחוקים טרנסצנדנטיים 2.3.1 שיטת רבי יהודה הלוי 2.3.2 שיטת הרמב"ם 3. המסורת הכתובה ורציפות מסירתה…

להמשך קריאה

על משמעותם של הכרובים במשנת הרמב"ם

מבוא[1] בספר שמות (כה יז-כ) כתוב: ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה. ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת. ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו. והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם…

להמשך קריאה

על הניגוד שבין שמירת המסורת לבין אחדות עם ישראל

מבוא בקרב האוכלוסייה הדתית, מקובל על ידי היהודי שומר תורה ומצוות בן זמננו לכבד את מסורת אבותיו, הן בהלכה והן בהנהגות ובמנהגים. התנהגות זו היא חובה דתית, היא מעוגנת בהלכה המסתמכת על הפסוק במשלי (א ח): "שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך". ברם, מסורת זו שונה מעדה לעדה,…

להמשך קריאה

לדמותו של רבי ירמיה

מקובל להבחין ב"ים התלמוד" בין שני מרכיבים חלוקים בצורה די בולטת: ההלכה והאגדה. אין בזה כל חידוש, ואין שום קושי לשייך חלק כל שהוא לאחת משתי הקטגוריות האלו. חלוקה פחות נראית לעין היא זאת הקיימת בתוך ההלכה עצמה, בין ההלכה המעשית לבין ההלכה התיאורטית. ההלכה המעשית היא זאת הקובעת את…

להמשך קריאה

הסודיות במצוות התורה ובלימודה

מבוא[1] על פי הגישה המדעית המודרנית, השקיפות היא אחת הדרישות היסודיות של המחקר בכל תחום: יש לפרסם ולגלות כל ממצא, יחד עם התהליך המחקרי שהוביל אליו, כך שהקהילייה המדעית תהיה מסוגלת לבדוק ולבקר אותו. בהתאם להגדרות הקלאסיות של קרל פופר, לפיו כל השערה מדעית היא בת-הכחשה מעצם הגדרתה[2], יש להעניק…

להמשך קריאה

החטא הקדמון באספקלריה אקזיסטנציאלית

מבוא[1] סיפור חטאם של אדם וחוה בגן העדן, כפי שהוא מסופר בספר בראשית (פרק ג), מעורר שאלות רבות, ורבו הפירושים המנסים ליישבן. אין בכוונתי – ובאפשרותי – להתייחס למכלול פירושים אלה כאן, אלא ברצוני להתמקד בנקודת ראות ספציפית אחת: באיזו מידה ניתן לראות בכל מה שמסופר אודות החטא הקדמון ועונשו…

להמשך קריאה