ויקרא

      בהסתמכו על פסוקים מהתורה ועל דברי חז"ל, הרמב"ם קובע, בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, שהוראות התורה נצחיות: דבר ברור ומפורש בתורה שהיא

  שיטת הרמב"ם בעניין פולחן הקרבנות ידוע הסבר הרמב"ם במורה הנבוכים (ג לב) על מעשה הקרבנות, המבהיר כי הקב"ה ציווה את בני ישראל לעבוד אותו

  עבירה מטמטמת את לב האדם כמוטיבציה לאיסור אכילת השרצים, מובא בפרשתנו: "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם" (ויקרא

  כך מובא במדרש: רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם רבי מנחם דגליא: לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלין, קרבן תודה אינו בטל, כל התפילות

ממחרת השבת   מובא בתורה: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר

בת איש כהן כי תחל לזנות   מובא בפרשתנו דינה של בת כהן שזינתה: "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ

מהו גר במקרא?[1]     בתורה מובאות מספר פעמים הוראות איך להתנהג עם גרים, כדלהלן: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה