מדוע יעקב אבינו לא חזר לארץ ישראל אחרי תום שנות הרעב

כך שואל הרב וינטר: מדוע יעקב ובניו, שבקושי רב נענו לקריאתו של יוסף, שמטרתה הייתה להצילם בשנות הרעב, לא מיהרו להסתלק ממצרים בהזדמנות הראשונה שהתאפשרה להם לעשות זאת, דהיינו עם תום הרעב… מדוע בחרו להישאר במצרים?[1] ניתן לענות לשאלה זו בצורות שונות, כדלהלן. יעקב ובניו לא היו מצווים לגור בארץ…

להמשך קריאה

היה אומר להם יוסף שימולו

על הפסוק "וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר  יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ" (בראשית מא נה), רש"י מביא פירוש מתמיה: "היה יוסף אומר להם שימולו". מקור פירוש זה במדרש רבה, המרחיב יותר: "כיון שחזק הרעב בארץ, נתקבצו המצרים ובאו אצל יוסף.…

להמשך קריאה

כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה

  מובא בפרשתנו: וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק. וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק. וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל…

להמשך קריאה

בטחון והשתדלות

הצגת הבעיה על הפסוק "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (בראשית מ כג), רש"י כותב, בעקבות המדרש[1]: מפני שתלה בו יוסף בטחונו לזכרו, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים, שנאמר "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים" (תהלים מ ה), ולא בטח על מצרים הקרויים "רהב"…

להמשך קריאה

אבנה ממנה

מובא בפרשתנו: וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר. וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה וַיִּשְׁמַע אַבְרָם לְקוֹל שָׂרָי. וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַתִּתֵּן אֹתָהּ…

להמשך קריאה

תשובה לשד"ל

תשובה לשד"ל   בעניין מצוות אהבת ה', שמואל דוד לוצאטו כותב את הדברים הבאים: מצוות אהבת ה', הוא דבר הצריך פירוש, לא שהעניין קשה או מסופק מצד עצמו, אלא מפני שמתפלספים שהכניסו דעות חכמי יון בתורת ישראל, ושנו מראיהם של עניני התורה להסכימם עם דברי הפילוסופים, והואיל ולא היה זה…

להמשך קריאה

פרשת במדבר: החלפת הבכורים בלוויים

פרשת במדבר החלפת הבכורים בלוויים   מובא בפרשתנו: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם. כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד  בְּהֵמָה לִי…

להמשך קריאה

שיעורי המצוות

שיעורי המצוות   מבוא אין הלכה בלי שיעורי הלכה. כדי לחייב מי שאכל ביום כיפור, יש קודם כול לקבוע מה נקרא אכילה, זאת אומרת מהי הכמות המזערית האסורה לאכול, וכן מתי בדיוק מתחיל ומסתיים יום כיפור. לכן שיעורי ההלכה מהווים חלק חשוב של ההלכה. למעשה, מדובר בשיעורים החלים בחמישה תחומים:…

להמשך קריאה

מדוע שבת הגדול חל בשבת?

מדוע שבת הגדול חל בשבת?   מובא בגמרא: תא שמע: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם, ובחמישה עשר יצאו, ולערב לקו בכורות. לערב, סלקא דעתך? אלא: מבערב לקו בכורות. ואותו היום חמישי בשבת היה.[1] אם יציאת מצרים אירעה ביום חמישי, יוצא שהעשירי בחודש חל בשבת, כך שציווי…

להמשך קריאה

כבוד המת

כבוד המת   הרמב"ם פוסק:  "יראה לי שנחמת אבלים קודם לבקור חולים, שנחום אבלים גמילות חסד עם החיים ועם המתים".[1] כידוע, הרמב"ם נוקט בלשון "יראה לי" כאשר הוא קובע הלכה שאין לו מקור ברור לבססה. לפי הרדב"ז, קביעה זו אף תמוהה: "אם לא שאמרה רבינו הייתי אומר איפכא, דבקור חולים…

להמשך קריאה