עם סגולה

עם סגולה   שאלה מפורסמת היא מה טיב ה"סגוליות" של עם ישראל? האם מדובר בתכונה טבעית ללא תלות בנסיבות, או לחילופין האם היא פונקציה של הרמה המוסרית והדתית של עם ישראל? שאלה נוספת – וכפי שנראה, יש לה זיקה עם השאלה הראשונה – היא במה ייחודיות זו באה לידי ביטוי?…

להמשך קריאה

קראהו בהיותו קרוב

קראהו בהיותו קרוב     בהפטרת שבת שובה נאמר: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיהו נה ו). עמוס חכם מבאר כי על פי פשוטו של מקרא, "הדברים מכוונים אל בני הגולה, כשכבר עברו השנים שנגזרו על ישראל להיות בגלות", זאת אומרת שהזמן שמדובר עליו הוא תקופה היסטורית בתולדות עם…

להמשך קריאה

מגילת רות וההלכה

מגילת רות וההלכה     מבוא ההלכה מהווה קורפוס חוקים והליכות שמצא את ביטוייה קודם כול בתורה – בכתב ובעל פה – ובהמשך בתלמוד, במשנה תורה של הרמב"ם, בשולחן ערוך של יוסף קארו, ועוד ביצירות רבות עד ימינו אנו. במשך התקופה ארוכה זו, ההלכה התפתחה, וחלו בה שינויים רבים בסגנונה…

להמשך קריאה

זמן התחלת שאלת הגשמים

זמן התחלת שאלת הגשמים   התחלת השאלה בארץ ישראל מובא במשנה: "בשלשה במרחשוון שואלים את הגשמים (רע"ב: אומרים "ותן טל ומטר" בברכת השנים). רבן גמליאל אומר בשבעה בו, חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת (אותם שעלו לרגל החוזרים לבתיהם, ולא יפסיקום הגשמים) "[1]. לפי התנא…

להמשך קריאה

התרפים

התרפים בפרשתנו מובא: וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ. וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב… לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי. וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן… עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם. וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב…

להמשך קריאה

פרשת דברים: עוג מלך הבשן

עוג מלך הבשן  בפרשתנו מבואר איך בני ישראל הביסו את עוג מלך הבשן: וַנֵּפֶן וַנַּעַל דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי. וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר…

להמשך קריאה

פרשת דברים: מדוע משה רבנו לא נכנס לארץ ישראל?

מדוע משה רבנו לא נכנס לארץ ישראל?    לכאורה התשובה לשאלה זו פשוטה. מיד אחרי שסופר כי משה הכה פעמיים את הסלע, כתוב: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם (במדבר כ…

להמשך קריאה

פרשת דברים: לא תגורו מפני איש

לא תגורו מפני איש[1]  משמעות המשפט "לא תגורו מפני איש" מובא בפרשתנו: "לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דברים א יז). מה משמעות הפסקה "לא תגורו מפני איש"? לפי החזקוני, "אין לו לדיין לגור מפני איש, כי אין לבעל דין לשנוא…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן: לא תנסו את ה'

לא תנסו את ה'   בפרשתנו מובא (דברים ו טז): "לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה". פשוטו של מקרא הוא שאין להטיל ספק בכוחו וגבורתו של הקב"ה, כמו שעשו בני ישראל זמן קצר אחרי שיצאו ממצרים. כך אמנם רש"י מסביר: "כשיצאו ממצרים שנסוהו במים, שנאמר (שמות יז ז)…

להמשך קריאה

פרשת ואתחנן: הפחד משבועה

הפחד משבועה     מהי שבועה? כתובה בתורה הוראה כללית להישבע בשם ה', כפי שנאמר: "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ" (דברים ו יג), ולהלן: "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ" (דברים י כ). בדינים רבים בתורה מוזכר שיש להישבע, וחז"ל אף הוסיפו עליהם.…

להמשך קריאה