פרשת שלח-לך: הצלת רחב ומשפחתה

הצלת רחב ומשפחתה[1]   בהפטרת פרשתנו מסופר על משימת שני המרגלים שנשלחו על ידי יהושע, ואיך רחב הזונה[2] הצילה את חייהם. בתמורה, היא מבקשת להישאר בחיים, היא וכל משפחתו, כאשר בני ישראל יכבשו את יריחו (יהושע ב, ט-יד). בהמשך, יהושע כיבד את התחייבות המרגלים, כפי שמסופר: וְאֶת רָחָב הַזּוֹנָה וְאֶת…

להמשך קריאה

פרשת קרח: צידוק ה'

צידוק ה'   כאשר משה ואהרון שמעו מפי ה' כי הוא מתכונן להעניש בצורה חמורה את עדת קרח, תגובתם המיידית הייתה כמבואר בפרשתנו: "וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף?!" (במדבר טז כב). תמיהתם – או תביעתם – מתפרשת כך: איך…

להמשך קריאה

פרשת חוקת: לדמותה של מרים הנביאה

מרים הנביאה בפרשתנו מסופר על פטירת מרים אחות אהרון ומשה: "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם" (במדבר כ א). זו הזדמנות להתחקות אחרי קורות חייה ותכונות אישיותה, הן על פי פשוטו של מקרא והן על פי אגדת חז"ל. המילדות…

להמשך קריאה

פרשת חוקת: אעברה בארצך

אעברה בארצך   מובא בפרשתנו: וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר. אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ. וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל.…

להמשך קריאה

פרשת בלק: אין כוחו אלא בפיו

אין כוחו אלא בפיו[1] פרשתנו מספרת אירוע שב"זמן אמת" לא נודע כלל לעם ישראל: ניסיונם של בלק ובלעם לפגוע בו באמצעות קללתו. יש לשער כי אין זה המאמץ היחיד של העמים המתגוררים באזור להתגונן נגד ה"כובש" הישראלי, אלא שאין התורה ואף לא ספר יהושע רואים לנכון לדווח עליהם. אם כן…

להמשך קריאה

פרשת בלק: נס פתיחת פי האתון והפיכת קללת בלעם לברכה

בפרשתנו מסופר כי האתון של בלעם סירבה להתקדם כאשר היא ראתה מלאך ה' שסגר בפניה את הדרך. בלעם לא ראה את המלאך, ולכן היכה אותה כדי לאלצה ללכת, עד שהתחילה לדבר ולהתנצח עם אדונה. כך מובא (במדבר כב כה-כח): וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל…

להמשך קריאה

פרשת פינחס: האם פינחס זכה לאריכות ימים?

פינחס זכה לאריכות ימים מופלגת בהקדמתו למשנה תורה הרמב"ם כותב: "אלעזר ופינחס ויהושע שלשתם קבלו ממשה … וקבל עלי מן הזקנים ומפינחס". מכאן עולה שהרמב"ם סבור כי פינחס חי שנים רבות – מתקופתו של משה רבנו עד זו של עלי הכהן. הרמב"ם למד את זה מן הנאמר במקרא, ממנו עולה…

להמשך קריאה

פרשת פינחס: הבועל ארמית קנאים פוגעים בו

הבועל ארמית קנאים פוגעים בו   לפי המדרש, בלעם "נתן לו [לבלק] עצה היאך להפיל את ישראל. אמר לו: א-לוהיהם של אלו שונא זימה הוא, והם מתאווים לכלי פשתן. עשה להם קלעים והושיב בהם זונות שנאמר "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם" (במדבר לא טז) [1]. ואכן מסופר מיד…

להמשך קריאה

פרשת מטות: טומאה הותרה בציבור

השאלה הפרשנית ופתרונה מובא בפרשתנו (במדבר לא יט-כ): "וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם. וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאו". מכאן שבמלחמת מדין הקפידו על טומאת מת, באשר הלוחמים נתבקשו להיטהר,…

להמשך קריאה

פרשת מסעי: לא תסב נחלה ממטה למטה אחר

איסור הסבת נחלה מובא בפרשתנו, כסיכום לדרישת בנות צלפחד: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים. וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…

להמשך קריאה