על הפסוק "וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ" (בראשית מא נה), רש"י מביא פירוש מתמיה: "היה יוסף אומר להם שימולו". מקור פירוש זה במדרש רבה, המרחיב יותר: "כיון שחזק הרעב בארץ, נתקבצו המצרים ובאו אצל יוסף.…
הצגת הבעיה על הפסוק "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (בראשית מ כג), רש"י כותב, בעקבות המדרש[1]: מפני שתלה בו יוסף בטחונו לזכרו, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים, שנאמר "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים" (תהלים מ ה), ולא בטח על מצרים הקרויים "רהב"…
סיפורי יוסף ושלטונו[1] אחת הטענות של מבקרי המקרא היא שאין לראות בסיפורים המקראיים תיאור מדויק ונאמן של מה שהתרחש באמת, היות ושיערו כי מחברי סיפורים אלה חיו זמן רב אחרי התרחשות המאורעות המסופרים, וגם מן הסתם התגוררו באזורים מרוחקים מהמקום שבו קרו אותם מאורעות[2]. נגד טענה זו התקומם אברהם שלום…
