שפחה נחרפת לאיש
כתוב בפרשתנו: וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע וְהִוא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה
כתוב בפרשתנו: וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע וְהִוא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה
מהו גר במקרא?[1] בתורה מובאות מספר פעמים הוראות איך להתנהג עם גרים, כדלהלן: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה
על הציוויים "קדושים תהיו" (ויקרא יט ב) ו-"והתקדישתם והייתם קדושים" (שם יא מד) הרמב"ם כותב בספר המצוות (הקדמה, הכלל הרביעי) שהם "ציוויים לקיים כל התורה,
גדר האיסור על פי פשוטו של מקרא בפרשתנו מובא האיסור: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'" (ויקרא יט
בפרשתנו מוזכר האיסור: "לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱ-לֹהֶיךָ אֲנִי ה'" (ויקרא יט יד). איסור זה חוזר בצורה קצת שונה בספר דברים: "אָרוּר
ואהבת לרעך כמוך. גם את הגוי? בתלמוד ירושלמי יש מחלוקת בין רבי עקיבא ובן עזאי: ""ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט יח), רבי עקיבא אומר: זה
ואהבת לרעך כמוך גדר המצווה רבי עקיבא ראה בהוראה הזאת "כלל גדול בתורה"[1]. על פי הרב שלמה אפרים מלונטשיץ, "כל מצוות התורה הם על
בעלת האוב בעין-דור התורה אוסרת להזדקק לשירותי בעל אוב, כפי שנאמר: "וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן
מובא בפרשת אחרי-מות: "וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'" (ויקרא יח כא). וביותר פירוט בפרשת קדושים: אִישׁ אִישׁ