משפטים

  כתוב בפרשתנו: "וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם" (שמות כב יג-יד). זאת

  מתעוררת השאלה מדוע התורה, כפי שחז"ל פרשו אותה, לא דאגה למערכת משפטית העונה על כל הצרכים של חברה מתוקנת? אנקר מנסח שאלה זאת כך:

  בפרשתנו מובא: וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי. וְאִם שׁוֹר נַגָּח

שאלה תיאולוגית עקרונית היא מה צריך להיות יחס היהודי המאמין להשגחה הא-לוהית בעניין המחלה. על פי השקפת עולם הדתית הרווחת, כל מה שמתרחש בעולם בכלל,

אחרי רבים להטות: רוב קולות או רוב דעות?   מובא בפרשתנו: "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שמות

עין תחת עין: ממון או קנס?   בפרשתנו מופיעים שני סוגים של עונשים כספיים: ממון וקנס. ההבדל ביניהם הוא שבעוד ש-"ממון" הוא פיצוי ישיר על

גדר האיסור לרשות האדם שתי מערכות: מערכת החשיבה ומערכת הדיבור. מערכת החשיבה איננה תמיד בשליטתו, אולם פונקציית הדיבור, שתפקידה לתקשר עם אנשים אחרים ולמסור להם