פרשת אמור: נשים בספירת העומר

נשים בספירת העומר[1]     גדר חיוב ספירת העומר מובא בפרשתנו: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' (ויקרא כג, טו-טז). וכן בפרשת ראה: שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ…

להמשך קריאה

פרשת אמור: אודות הקללה

אודות הקללה   המקלל את האדם  השפעת הקללה על פי המסופר בתורה מתוך פשוטו של מקרא משתמע כי בעיני המקרא יש השפעה ממשית ועצמית לדברי ברכה או קללה היוצאים מפיו של אדם. מהסיפור על ברכת יצחק לבניו עולה כי יצחק, רבקה ויעקב האמינו שאף אם הברכה תתקבל בדרכי הערמה וללא…

להמשך קריאה

פרשת אמור: שארו זו אשתו

שארו זו אשתו     דרשת חז"ל: שארו זו אשתו מובא בפרשתנו: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו. וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא. לֹא יִטַּמָּא בַּעַל…

להמשך קריאה

פרשת אמור: על שאלת מיהו יהודי

האם "בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי" יהודי מלידה?   עמדת ההלכה הפסוקה בעניין "מי יהודי?" ידוע היטב כי מעמדו של הילד הנוצר מנישואים מעורבים נקבע על פי מעמד אימו. דין זה מופיע במשנה: "כל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין – הוולד כמותה, ואיזה זה?…

להמשך קריאה

פרשת אמור: מצוות ייהרג ולא יעבור

מצוות ייהרג ולא יעבור   מובא במשנה תורה של הרמב"ם: כל בית ישראל מצווים על קדוש השם הגדול הזה שנאמר וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כב לב), ומוזהרים שלא לחללו, שנאמר וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי (שם). כיצד? כשיעמוד גוי ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה…

להמשך קריאה

פרשת בהר: משמעותה של מצוות השמיטה במשנת הרב קוק

הרב א. י. הכהן קוק חיבר ופרסם ספר הלכתי מובהק בנושא השמיטה, הלא הוא הספר "שבת הארץ". ברם, הוא לא הסתפק בעניינים ההלכתיים בלבד, אלא גם התייחס למישור ההגותי, והסביר בהקדמת הספר מהי לדעתו משמעותה וטיבה של מצות השמיטה[1]. הסבריו תואמים את השקפת העולם הכללית שלו, כפי שהיא באה לידי…

להמשך קריאה

פרשת בחוקותי: אינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה

אינו דומה מועטים העושים את התורה למרובים העושים את התורה מובא בראש פרשתנו (ויקרא כו ח): "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ". על זה מעיר רש"י: "וכי כך הוא החשבון? והלוא לא היה צריך לומר אלא: ומאה מכם שני אלפים ירדופו, אלא אינו דומה מועטים העושים את התורה…

להמשך קריאה

פרשת בחוקותי: ואם תלכו עמי קרי

ואם תלכו עמי קרי   בפרשתנו מובא: וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם. וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם. וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי. וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם…

להמשך קריאה

פרשת בחוקותי: כל חרם אשר יחרם

כל חרם אשר יחרם   בסוף פרשתנו מופיע פסוק אניגמטי: "כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם לֹא יִפָּדֶה מוֹת יוּמָת" (ויקרא כז כט). מה משמעותו? כדי להגיע להבנה ראויה, יש להתייחס להקשרו. כך כתוב: אַךְ כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִם אִישׁ לַה' מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מֵאָדָם וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ לֹא יִמָּכֵר…

להמשך קריאה