טומאת הצרעת באספקלריה רציונאלית

  עיון בפירושו של שמואל דוד לוצאטו   פרשני המקרא בימי הביניים חלוקים בשאלה אם הצרעת היא מחלה טבעית או נגע ניסי, ובמשמעות ההוראות בעניינה. לדעת הרלב"ג הצרעת היא מחלה ככל המחלות, ויש לרפא אותה בטיפול רפואי. בתהליך הטיפול יש לשמור על בידוד כדי למנוע הידבקות במחלה של אנשים נוספים.…

להמשך קריאה

לוינס על תורת הצרעת

מבוא ידועה גישתו של עמנואל לוינס בעניין פרשנותם של דברי חז"ל, בעיקר אגדיים אבל גם הלכתיים: לוינס סובר שיש להם תוכן פילוסופי אקטואלי, ושעל הלומד לקרוא בין השורות ולגלות אותו. לכן – על אף הביקורת שנמתחה עליו מפי הוגים שונים[1] שטענו שזה אנכרוניזם לשים בפיהם של חז"ל דעות פילוסופיות המתאימות…

להמשך קריאה

פרשת אמור: ממחרת השבת

ממחרת השבת   מובא בתורה: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן… וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת…

להמשך קריאה

פרשת אמור: בת איש כהן כי תחל לזנות

בת איש כהן כי תחל לזנות   מובא בפרשתנו דינה של בת כהן שזינתה: "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף" (ויקרא כא ט). חז"ל מבארים את העניין כך: "ובת איש כהן כי תחל", יכול אפילו חללה את השבת? תלמוד לומר "לזנות", בחילולין שבזנות הכתוב…

להמשך קריאה

פרשת קדושים, מהו גר במקרא?

מהו גר במקרא?[1]     בתורה מובאות מספר פעמים הוראות איך להתנהג עם גרים, כדלהלן: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ (שמות כ י). וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות כב כ). שֵׁשֶׁת…

להמשך קריאה

פרשת ויקרא: אודות הכפרה

בפרשתנו כתוב: "וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת כֵּן יַעֲשֶׂה לּוֹ וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לָהֶם" (ויקרא ד כ). הפסוק מתייחס כאן לכפרה בה זוכה החוטא באמצעות הבאת קרבן. אותו מטבע לשון מופיע פעמים רבות, תמיד במשמעות דומה. ישנו הבדל עקרוני בין כפרה וסליחה. ויתור מצד ה' על עונש קרוי…

להמשך קריאה

פרשת ויקרא: על תפקידו של אשם תלוי

הצגת הבעיה הרמח"ל כותב בספרו מסילת ישרים כדלהלן: מי שיש לו מוח בקדקודו, יחשוב איסורי המאכל כמאכלים הארסיים או כמאכל שנתערב בו איזה דבר ארסי. כי הנה אם דבר זה יארע, היקל אדם על עצמו לאכול ממנו אם יישאר לו בו איזה בית מיחוש, ואפילו חששא קטנה? ודאי שלא יקל.…

להמשך קריאה

פרשת צו: עונש כרת לפי הרמב"ם

עונש כרת לפי הרמב"ם מובא בפרשתנו: וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לה' וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ. וְנֶפֶשׁ כִּי תִגַּע בְּכָל טָמֵא בְּטֻמְאַת אָדָם אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּכָל שֶׁקֶץ טָמֵא וְאָכַל מִבְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה' וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיה (ויקרא ז כ-כא) … כִּי כָּל…

להמשך קריאה

פרשת שמיני: איסור אכילת החזיר – מצווה דתית וסמל לאומי

בפרשתנו[1] (ויקרא יא ז) מובא איסור אכילת החזיר. איסור זה הוא בגדר "חוק", היות ואין לדעת בעיקרון מדוע הקב"ה אסר לאכילה את בשר החזיר. כך אמנם מובא במסכת יומא (סז ע"ב): "את משפטי תעשו" (ויקרא יח ד) – דברים שאלמלא לא נכתבו דין הוא שיכתבו … "ואת חקתי תשמרו" –…

להמשך קריאה

פרשת שמיני: מדוע התורה הזכירה את הסנפירים?

  בפרשתנו מובא: "אֶת זֶה תֹּֽאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵֽלוּ" (ויקרא יא ט). נמצאנו למדים שדג מותר בתנאי שיהיו לו גם קשקשת וגם סנפירים. מכאן משתמע לכאורה שישנם דגים שיש להם קשקשת ולא סנפירים, וכן להיפך דגים שיש להם רק סנפירים…

להמשך קריאה