חורבן בית המקדש: אונס שיש בו רצון פנימי
חורבן בית המקדש הוא אסון, ויש להתאבל עליו. אלא שעם האבלות מופיעה תמיד הנחמה. וניתן להתנחם בדרכים שונות, כפי שיבואר להלן.
חורבן בית המקדש הוא אסון, ויש להתאבל עליו. אלא שעם האבלות מופיעה תמיד הנחמה. וניתן להתנחם בדרכים שונות, כפי שיבואר להלן.
מובא בסוף ספר קוהלת: וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה (רש"י: ימי הזקנה והחלשות) וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר
הצגת השאלה מה מקור שם החג? כידוע לכולם, הדבר הובהר במגילת אסתר כדלהלן: "עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר" (אסתר ט
בסוף נבואת זכריה – שהיא ההפטרה של חג הסוכות – הנביא מתאר את המצב שישרור באחרית הימים: וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים
בדיני ברכת המזון, הרמב"ם כותב: ברכת הארץ… צריך להזכיר בה ברית ותורה ולהקדים ברית לתורה, שהברית הזאת שאומרים בברכת הארץ היא ברית מילה שנכרתו עליה
בקשתיו ולא מצאתיו עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו. אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי
תענית אסתר תענית אסתר ובעיותיה אחרי שמרדכי הבהיר לאסתר שעליה לעתור לרחמיו של אחשורוש כדי לבטל את גזרת המן – על אף הסכנה המוחשית הכרוכה