שיר השירים לפי הרב מדן והטירה של קפקא

שתיו ולא מצאתיו     עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו. אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת אֲבַקְשָׁה אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו. מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם? כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל …

להמשך קריאה

תענית אסתר

תענית אסתר   תענית אסתר ובעיותיה אחרי שמרדכי הבהיר לאסתר שעליה לעתור לרחמיו של אחשורוש כדי לבטל את גזרת המן – על אף הסכנה המוחשית הכרוכה בפנייה זו – אסתר מבקשת ממרדכי להטיל על יהודי שושן צום כדי לזכות בעזרת ה': וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל מָרְדֳּכָי. לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל…

להמשך קריאה

מעשה אסתר בראי ההלכה

מעשה אסתר לפי פשוטו של מקרא לפי פשוטו של מקרא, אסתר – שאז הייתה פנויה – נישאה למלך אחשוורוש. לכאורה אסתר עברה על האיסור להתחתן לגוי. מהו איסור גוי?   איסור גוי על פי התורה בתורה נאמר: כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם…

להמשך קריאה

מדוע שבת הגדול חל בשבת?

מדוע שבת הגדול חל בשבת?   מובא בגמרא: תא שמע: ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם, ובחמישה עשר יצאו, ולערב לקו בכורות. לערב, סלקא דעתך? אלא: מבערב לקו בכורות. ואותו היום חמישי בשבת היה.[1] אם יציאת מצרים אירעה ביום חמישי, יוצא שהעשירי בחודש חל בשבת, כך שציווי…

להמשך קריאה

שכרות בפורים

מיחייב איניש לבסומי בפוריא   מובא בגמרא: אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום, קם רבה שחטיה לרבי זירא. למחר בעי רחמי ואחייה. לשנה אמר ליה: ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי! אמר…

להמשך קריאה

תשעת הימים והמזל

תשעת הימים והמזל   מובא בגמרא: משנכנס אב ממעטים בשמחה… אמר רב פפא: הלכך, בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי, לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה (בן ישראל שיש לו דין עם נכרי, שישתמט ממנו באב שרע מזלו, וימציא עצמו באדר שחזק מזלו).[1] הראשונים מתפלאים:…

להמשך קריאה

נשים בספירת העומר

נשים בספירת העומר     הרמב"ם פוסק: מצות עשה לספור שבע שבתות תמימות מיום הבאת העומר, שנאמר "וספרתם לכם ממחרת השבת שבע שבתות", ומצוה למנות הימים עם השבועות, שנאמר "תספרו חמשים יום", ומתחילת היום מונים, לפיכך מונה בלילה מליל ששה עשר בניסן… מצוה זו על כל איש מישראל ובכל מקום…

להמשך קריאה

שיטת הדרך האמצעית וקוהלת

שיטת הדרך האמצעית וקוהלת   שיטת הדרך האמצעית בכתבי הרמב"ם הרמב"ם כותב בהלכות דעות: הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם, והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שווה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו. לפיכך צוו חכמים הראשונים שיהא אדם שָׁם דעותיו תמיד…

להמשך קריאה

יונה והקיקיון

יונה והקיקיון   מובא בסוף הפטרת יונה: וַיֹּאמֶר ה' אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד. וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה!? (יונה ד…

להמשך קריאה

קידוש החודש: על פי עדים או על פי חשבון?

קידוש החודש: על פי עדים או על פי חשבון?  הצגת הבעיה לדעתם של חז"ל, המצוה הראשונה שקבלו בני ישראל כאשר הם היו עדיין בארץ מצרים היא מצות קידוש החודש. כתוב: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב ב). ורש"י מביא את דרשת חז"ל[1]: "הראהו לבנה…

להמשך קריאה