קטגוריה: מועדים

  הנביא ירמיהו מבכה את גורלו המר של עם ישראל: מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה' אֵלָיו וְיַגִּדָהּ עַל מָה אָבְדָה

  מקור הצום מובא בירושלמי: אמר רבי לוי: האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו… תני, רבי יודה בן בתירה אומר: בין חמץ

מבוא המצב של צדיק ורע לו היווה בכל הדורות בעיה אמונית קשה. על פי מקורות היהדות, מקובל כי הקב"ה גומל שכר לשומרי מצוותיו ומעניש את

  בתורה עצמה צום אחד בלבד מוזכר: זה של יום הכיפורים, כפי שנאמר: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם" (ויקרא טז לא).

    מצוות ערבה מובא במשנה: מצות ערבה, כיצד? מקום היה למטה מירושלים, ונקרא מוצא. יורדים לשם, ומלקטים משם מרביות של ערבה, ובאים וזוקפים אותם

  שמחת תורה – שבני ארץ ישראל חוגגים ביום שמיני עצרת ובני הגולה ביום טוב שני של אותו חג – אינו מוזכר לא בתורה ולא

      חורבן בית המקדש הוא אסון, ויש להתאבל עליו. אלא שעם האבלות מופיעה תמיד הנחמה. וניתן להתנחם בדרכים שונות, כפי שיבואר להלן.  

    מובא בסוף ספר קוהלת: וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה (רש"י: ימי הזקנה והחלשות) וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר

  הצגת השאלה מה מקור שם החג? כידוע לכולם, הדבר הובהר במגילת אסתר כדלהלן: "עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר" (אסתר ט

    בסוף נבואת זכריה – שהיא ההפטרה של חג הסוכות – הנביא מתאר את המצב שישרור באחרית הימים: וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים