פרשת השבוע

    כתוב בפרשתנו: וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע וְהִוא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ וְהָפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה

    בהלכות יסודי התורה הרמב"ם פותח את הדיון בנביא השקר בעיקרון נצחיות התורה ובשלילת האפשרות שנביא יחדש, יוסיף או יגרע דבר מתורת משה, ואלה

  בפרשתנו מובא: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ.

    בהפטרת פרשתנו, הנביא הושע מתאר באמצעות משל של אשת זנונים את חזרתה של כנסת ישראל אל ה': רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא

  מובא בפרשתנו: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ

  מבוא מובא בגמרא: אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שלשה שאלו שלא כהוגן, לשניים השיבוהו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן. ואלו הן:

הצעת לוט למסור את בנותיו אחרי שאנשי סדום מאיימים לשבור את הדלת של ביתו של לוט כדי לתפוס את שני אורחיו, לוט משתדל להרגיע אותם

  מתעוררת השאלה מדוע התורה, כפי שחז"ל פרשו אותה, לא דאגה למערכת משפטית העונה על כל הצרכים של חברה מתוקנת? אנקר מנסח שאלה זאת כך: