וארא: האם הייתה אמת במעשי כישוף של החרטומים במצרים?

האם הייתה אמת במעשי כישוף של החרטומים במצרים?     על פי המסופר בפרשתנו, חרטומי פרעה השתדלו להראות כי גם הם מסוגלים לחולל מעשים נפלאים בדומה למשה ואהרן, כפי שכתוב: וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן. וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן…

להמשך קריאה

פרשת בא: שמות החודשים

שמות החודשים   מובא בפרשתנו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב, א-ב). על פסוק זה כותב הרמב"ן כדלהלן: טעם "החדש הזה לכם ראש חדשים", שימנו אותו ישראל חדש הראשון, וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי…

להמשך קריאה

פרשת יתרו: מזבח אדמה תעשה לי

מזבח אדמה תעשה לי     מובא בפרשתנו: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם.  לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם…

להמשך קריאה

פרשת בשלח: ניסיון המן

על הנאמר בפרשתנו (שמות טז ד): "וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא", ר' יצחק אברבנאל שואל: "מה הניסיון שינסה אותם בתת אליהם לחם לאכול דבר יום ביומו? … זה היה חסד גדול לא ניסיון!"[1]…

להמשך קריאה

פרשת יתרו: לא תחמוד

לא תחמוד   הדיבר האחרון שבעשרת הדברות בפרשת יתרו הוא: "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ" (שמות כ יג). ובפרשת ואתחנן: "וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ" (דברים ה יז).  …

להמשך קריאה

פרשת יתרו: עשרת הדברות

ייחודיותם של עשרת הדברות בניגוד לכל תרי"ג המצוות שניתנו לעם ישראל בתיווכו של משה רבנו, עשרת הדברות ניתנו ישירות מאת ה' לעמו במעמד הר סיני[1]. האם עובדה זו מעניקה לעשר מצוות אלו מעמד מיוחד? על פי דברי חז"ל, כמו למשל: "הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן…

להמשך קריאה

פרשת יתרו: הדיבר הראשון: מצוה או הצהרה?

  בראש עשרת הדברות מופיעים הפסוקים: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ ב-ג). לפי הרמב"ם, מדובר כאן בצווי, כפי שהוא כותב בראש ספר המצוות: "המצווה הראשונה היא הצווי אשר צוונו להאמין האלוהות והוא שנאמין שיש שם עילה וסיבה…

להמשך קריאה

יתרו:  היחס לגר במקורות היהדות

 היחס לגר במקורות היהדות   מבוא מובא בגמרא: "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים" (שיר השירים ו ב)… "דודי", זה הקב"ה. "ירד לגנו", זה העולם. "לערוגת הבושם", אלו ישראל. "לרעות בגנים", אלו אומות העולם… משלו משל, למה הדבר דומה? למלך שהיה לו בן, והיה חביב עליו יותר…

להמשך קריאה

פרשת משפטים: "ורפא ירפא": מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות

שאלה תיאולוגית עקרונית היא מה צריך להיות יחס היהודי המאמין להשגחה הא-לוהית בעניין המחלה. על פי השקפת עולם הדתית הרווחת, כל מה שמתרחש בעולם בכלל, וכל מה שקורה לאדם בפרט, הוא פרי רצון ה'. לפי יסוד זה, כל המאורעות הקשים שבהם מתייסר האדם מקורם אפוא ברצון ה', ואין לראות בהם…

להמשך קריאה

פרשת משפטים: אחרי רבים להטות: רוב קולות או רוב דעות?

אחרי רבים להטות: רוב קולות או רוב דעות?   מובא בפרשתנו: "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שמות כג ב). מכאן ההלכה הידועה שכל בית-דין – של שלושה, של עשרים ושלושה או של שבעים ואחד חברים – מקבל החלטה על פי הרוב. אלא…

להמשך קריאה