פרשת משפטים: עין תחת עין: ממון או קנס?

עין תחת עין: ממון או קנס?   בפרשתנו מופיעים שני סוגים של עונשים כספיים: ממון וקנס. ההבדל ביניהם הוא שבעוד ש-"ממון" הוא פיצוי ישיר על נזק כלשהו, "קנס" הוא בגדר עונש או הרתעה, באשר הכלל הוא: כל המשלם מה שהזיק הרי זה ממון, וכל המשלם יתר על הקרן או פחות…

להמשך קריאה

פרשת משפטים: מדבר שקר תרחק

גדר האיסור לרשות האדם שתי מערכות: מערכת החשיבה ומערכת הדיבור. מערכת החשיבה איננה תמיד בשליטתו, אולם פונקציית הדיבור, שתפקידה לתקשר עם אנשים אחרים ולמסור להם את תוכן החשיבה של האדם, היא לגמרי נשלטת על ידי בחירתו החופשית של האדם. כמובן, האדם אינו מספר את כל מה שהוא חושב, וטוב שכך,…

להמשך קריאה

פרשת תרומה: ארון ברית ה' באחרית הימים

ארון ברית ה' באחרית הימים חלק ניכר מהתורה מוקדש לתיאור יצירת המשכן וכליו ולפרטי עבודה בו, וכן בספר מלכים מסופר באריכות על בניית בית המקדש על ידי שלמה המלך. הנביא יחזקאל תיאר בפרוטרוט איך ייראה בית המקדש השלישי, ומאז חורבן הבית השני, עם ישראל בתפילותיו ובספרותו מבטא את געגועיו אליו…

להמשך קריאה

פרשת תרומה: בניין בית המקדש בימינו

המצווה לבנות את בית המקדש בפרשתנו כתוב: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה ח), מכאן שיש מצוות עשה לבנות את המשכן במדבר ואת בית המקדש בארץ ישראל. וכך מובא בגמרא: "שלוש מצוות נצטווו ישראל בכניסתם לארץ, להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה"[1]. הרמב"ם פוסק…

להמשך קריאה

פרשת תרומה: תפקידם של הכרובים

תפקידם של הכרובים[1] פירושים רבים ניתנו למשמעותם של הכרובים, מבחינה סמלית או אפילו מוסרית[2], ואין בכוונתי להציג כאן את כולם. ברצוני להתייחס למספר הסברים מייצגים בעלי משמעות הגותית מקורית, וכן להרחיב את הדיבור על אותו רקע ההגותי המבסס אותם. בכוונתי להתעכב בעיקר בהצגת משנת הרמב"ם בנידון. הכרובים מהווים אמצעי להורדת…

להמשך קריאה

פרשת תצוה: להעלות נר תמיד

בראש פרשתנו מובא (שמות כז כ): "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד". מה פירוש המלה "תמיד"? על זה נחלקו הפרשנים. רש"י מבאר כי מדובר בנר שידלוק כל לילה, אף כל הלילה, אבל לא ביום, כאשר "כל לילה ולילה קרוי תמיד, כמו…

להמשך קריאה

פרשת תצוה: אורים ותומים

אורים ותומים   מובא בפרשתנו: "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד" (שמות כח ל). נמצינו למדים כי המקרא מתייחס לאורים ותומים כדבר מוכר וידוע, אלא שבשום מקום לא מבואר מה…

להמשך קריאה

פרשת כי-תשא: גדרה של עבודה זרה לפי הרמב"ם

בפרשתנו כתוב: וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר, ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו: קום עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו… ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה. ויאמרו: אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך…

להמשך קריאה

פרשת כי תשא: הראני נא את כבודך

  הראני נא את כבודך   התוכן הפלאי של פרק שמות לג הרב יונתן זקס, בספרו שיג ושיח, כותב את הדברים הבאים: "ככל שאני מוסיף ולומד תורה, כך אני מודע יותר למסתורין העצום של פרק לג בספר שמות"[1]. נשתדל במאמר הנוכחי להציג אותו מסתורין ולבארו על פי חז"ל והפרשנות הקלאסית…

להמשך קריאה

פרשת כי-תשא: שבירת הלוחות

שבירת הלוחות   מובא בפרשתנו, כאשר משה רבנו ירד מהר סיני עם לוחות הברית, אחרי שהקב"ה הודיע לו שעם ישראל עשה עגל הזהב: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר" (שמות לב יט). ובספר דברים: "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי…

להמשך קריאה