מועדים

    ישנם חמש מגילות: שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר. ממה שנאמר במסכת סופרים (פרק יד) עולה שנהגו לקרוא בציבור את מגילות האלה אלא

    הרמב"ם פוסק: "שבת שחלה להיות בחולו של מועד… מפטירים בפסח "העצמות היבשות" (יחזקאל לז ד)",[1] בעקבות קביעת חז"ל: "אפטורי [הפטרות], בפסח "העצמות היבשות",

    חז"ל הורו על קריאת הפטרה במנחה של יום כיפור[1] וקבעו כי היא ספר יונה: "במנחה קורין בעריות ומפטירין ביונה"[2] ללא מתן טעם. מחזור

      כתוב בגמרא: אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: רבי נטע נטיעה בפורים, ורחץ בקרונה של צפורי בשבעה עשר בתמוז, ובקש לעקור תשעה

  יש חובה לקרוא את ההלל – המכונה "הלל המצרי" – בכל עת של שמחה. לכן, קוראים את הלל בימים טובים – פסח, שבועות וסוכות

אלוהים בקהלת[1]     מה בין "אלוהים" לשם הוי"ה? במשנה תורה, הרמב"ם מציג את רשימת השמות המובהקים של הקב"ה שאסור למוחקם, כדלהלן: "שבעה שמות הם:

  את החג שאנחנו מכנים "ראש השנה", התורה במקום אחד מכנה אותו "זכרון תרועה", כפי שנאמר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

  הנביא ירמיהו מבכה את גורלו המר של עם ישראל: מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה' אֵלָיו וְיַגִּדָהּ עַל מָה אָבְדָה

  מקור הצום מובא בירושלמי: אמר רבי לוי: האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו… תני, רבי יודה בן בתירה אומר: בין חמץ